סרן ניר לקריף 

ט"ו אב תש"ע 26/7/2010

ניר גדל בחיפה ובקרית אתא. מגיל צעיר התגלה כבעל תכונות מנהיגותיות, כריזמטי ובעל נוכחות שלא ניתן להתעלם ממנה. הוא היה ממובילי מועצת התלמידים בבית הספר התיכון.

אהבתו של ניר לתחום הטיסה החלה בגיל שמונה, בחוג טיסנים בבית הספר היסודי, וניתבה את המשך חייו. הוא נהג להטיס טיסנים באופן מקצועי, היה מוכן ומוערך בקהילת הטיסנאים בארץ ואף הדריך אחרים בתחום טיסנים ומסוקים. בשנות לימודיו בתיכון הוא השתתף בחוג גדנ"ע אוויר.

כהמשך טבעי לאהבתו זו, המשיך ניר ללימודים תיכוניים במכללה הטכנולוגית של חיל האוויר בחיפה, אותה סיים כשוחר מצטיין.

ביום 25.8.2003 התגייס ניר לצה"ל, לחיל האוויר ושירת בתחום אותו למד - היה מכונאי מסוקי יסעור בבסיס תל נוף. ביולי 2006 הוא סיים בהצלחה קורס מכונאים מוטסים, כשבאותם ימים גם השתתף בקרבות מלחמת לבנון השנייה.

בראשית 2008 יצא ניר לקורס קצינים ואחריו שירת בחצרים כמדריך וכחונך של מכונאים מוטסים. כעבור שנה שב כקצין לטייסת "דורסי הלילה" בתל נוף, בה השתתף באין ספור אימונים ומבצעים חשאיים מהותיים לביטחון המדינה.

ניר היה גבר חסון, תמיר ויפה תואר. כל סובביו הכירוהו כאדם צנוע וכן, רגיש לזולת, אכפתי וטוב לב. בצה"ל הוא הוכיח את עצמו כיוזם וכמפקד בלב ובנפש. סיפר דן, חברו לטייסת: "ניר היה בחור של ערכים, עקשן ועומד על שלו, אדם חריף ובר דעת. דמות מיוחדת ושונה בנוף אליו אנו רגילים. עוזר לחברים, משתף ודוחף קדימה. חבר ורע".

בשנת 2009 התחתן ניר.

בשעות הפנאי ניר הרבה לטייל, הוא אהב את ארץ ישראל בכל מאודו, אהבתו לטבע הייתה גדולה והוא נהג לטייל בשבילי הארץ בכל הזדמנות. בטיוליו שילב אהבה גדולה נוספת שלו: הצילום. מגיל צעיר ניר צילם בכל הזדמנות, ואף בנה טיסן עם מצלמה אלחוטית, שתתעד טיסות אשר נשלטו בשלט רחוק.

 

ניר נפל בפעילות מבצעית ביום ט"ו באב תש"ע (26.7.2010) שבוע לפני כן הוא יצא, כחלוץ, לארגן מבחינה לוגיסטית אימון ברומניה במסגרת שיתוף פעולה בין חילות האוויר הישראלי והרומני. ביום 25.7.2010 הגיעו אנשי הצוות והוא הצטרף אליהם לאימונים. למחרת, במהלך האימון, התרסק מסוק יסעור בעת טיסה במזג אוויר ערפילי בהרי הקרפטים, בדרום מערב רומניה, וכל אנשי הצוות ניספו.

 

עם ניר נפלו עוד שישה חיילים שנמצאו במסוק : אלוף משנה דניאל שיפנבאור, סגן אלוף אבנר גולדמן, רב סרן יהל קשת, רב סרן ליאור שי, רב סמל ראשון אורן כהן, והמשקיף הרומני קפטן סטפן קלאדיו דרגנה. 

ניר היה בן עשרים ושש בנפלו, הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחיפה. הותיר אחריו אישה הרה, הורים ואחות למחצה. 

ניר נהרג בטרם נודע לו שמשאלתו מתגשמת ושבבטנה של רעייתו גדלה בת. הבת נולדה בדיוק חצי שנה אחרי נפילתו, בט"ו בשבט תשע"א. במחשב הנייד שלו שהוחזר מרומניה נמצאה רשימת שמות שאהב ומשם נבחר שמה של ביתו - ירין, היפוך של אותיות שמו של ניר.