במהלך ההכנות לקראת הפריסה לרומניה הוטלה על ניר משימה לתכנן ולייצר תיק עבור צוות אויר.

ניר, כהרגלו לקח את המשימה על הצד הטוב ביותר וישב ותכנן ביחד עם הצוות המקצועי במרעום דולפין תיק ייחודי שמתאים לצרכים של המשימות הרבות.

לצערנו, ניר לא הספיק לסיים את הפרויקט ובתאריך 26.07.2010 נהרג בתאונת אימונים בהרי הקרפטיים ביחד עם 6 חבריו.

חברת מרעום דולפין המשיכה בייצור התיק וכאות הוקרה ואהבה החליטה לקרוא לתיק, "תיק לקריף".

לאחר האסון הנורא התחלתי לעבוד באלביט מערכות ובמהלך שנת 2010, יצרתי קשר עם חברת מרעום דולפין על מנת לבדוק אספקה של מוצר שהם אמורים לספק.

בשיחה עם נציגה מהחברה שאלה מה שמי ואני בתמימות אמרתי לה, "יובל לקריף".

הרגשתי מיד בקולה התרגשות רבה ואז אמרה לי שבמהלך שנת 2010 היה אצלם קצין צעיר, יפה תואר שהתחיל שמשימה לייצר תיק עבור צוות אוויר ולצערה הוא נהרג בתאונת אימונים ברומניה.

ואז היא שאלה אם יש קשר ביני ובין ניר, מיד עניתי לה שזה הבן שלי!!

כמובן מאותו רגע הייתה התרגשות חזקה, בכי מרגש וצער נורא (היא לא תיארה לעצמה שאני אביו).

סיימנו בקושי את השיחה ומיד לאחר כשעה התקשר אלי המנכ"ל של החברה מר, עודד ברוש ובקש לפגוש אותי.

קבענו תאריך ובפגישה המאוד מרגשת סיפר לי עודד שהם קבלו החלטה להמשיך ולייצר את התיק ומאז הוא נמצא בטייסות של חיל האוויר אצל אנשי צוות אויר.

מאז ועד היום אני ,עודד וכל צוות מרעום דולפין הפכנו למעין משפחה, כל שנה עודד מתעקש לעזור ולתרום עבור אירוע ההנצחה שאני מקיים לזכרו של ניר.

בחודש אוקטובר קיימתי אירוע טיסנים לזכרו של ניר בפעם השביעית ברציפות וכמובן הזמנת את עודד וכל קבוצת מרעום דולפין למפגן.

עודד מיד הודיע לי שהוא קיבל החלטה לייצור תיק נוסף שיתאים לאופנה של שנת 2018 וכמובן שגם יתאים לכל אדם במדינה ובעולם וכך בעצם נולד הרעיון לייצר "תיק לקריף" אופנתי, על פי קווי המחשבה של ניר ושיתאים לכל מטרה. (צבאית ואזרחית).

מיד הם התחילו בתכנון התיק שהפעם אני הייתי שותף לעיצוב שניר מלווה אותי כל העת ברוחו ובמחשבתו.

עודד ושותפיו הנפלאים החליטו שכל תיק שימכר מעבר לעליות הכספיות של הייצור ורווח מזערי לחברת מרעום דולפין יועבר מיד לקרן עבור מפעל ההנצחה לזכרו של ניר וישמש בין היתר עבור מפגני הטיסנים שנערכים מידי שנה לזכרו..